היום בספר תהלים: ”תען לשוני אמרתך”

by R24App
529 views

– ויש לומר, שבאופן כזה יהיה גם ה"יחוד נפלא" בהלימוד ד"תורה חדשה מאתי תצא" [התורה שתתגלה בזמן הגאולה] – שלא תהיה ההתחלקות דב' אופנים:

  • מלמעלה למטה: "תען לשוני אמרתך" (תהלים קיט, קעב), שהאדם עונה אחר אמירתו של הקב"ה),
  • ומלמטה למעלה: "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו" (תדבא"ר רפי"ח), שהקב"ה קורא ושונה אחר לימודו של האדם,

כי אם באופן של בלי-גבול, ומצד העדר ההגבלה ישנה גם השלימות בכל האופנים האפשריים"…

מדברי הרבי, שיחות ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב ה'תנש"א.

 

מהו הפירוש של הפסוק?

מפרש רש"י ש"תען" זה לשון הרמת קול. והמילה "לשוני", על פי המלבי"ם, מציינת דיבור פנימי, השגה והבנה – "להבין ולהוציא עניין מעניין העיון בדרכי הבינה", כמו שנאמר: "ולשוני תהגה צדקך" (תהלים לה, כח).

פסוק זה בא כהמשך לפסוק הקודם שבו המשורר נותן תהילה לה' על שלימד אותו חוקים. ואז בא "תען לשוני אמרתך": כי אז הוא משיג בדרכי הבינה את הטעמים של כל המצוות, ומרים קול ואומר ש"כל מצוותיך צדק" (שי למורא).

 

מהו האיחוד הנפלא?

מקור ביטוי זה הוא ברמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ב' הלכה (י):

"הקדוש ברוך הוא מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד".

שהדבר המקיף, יהיה גם מוקף באותה העת ממש, זהו ייחוד נפלא שאין כדוגמתו בגשמיות כלל. ומסביר האדמו"ר הזקן בספר התניא, פרק ה':

"הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים – הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקדוש-ברוך-הוא, דלית מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו, כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו, וגם שכלו מלובש בהם. והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו, ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה".

Leave a Comment

Related Posts