ו' תשרי: היום של הרבנית חנה

הרבי: "והדבר עלה בהשתדלותה של אמי מורתי"

by R24App
545 views

 

בכל שנה בו' בתשרי נוהג הרבי להעביר התוועדות חסידית לזכר אמו – הרבנית חנה (מרת חנה שניאורסון, אם הרבי, שהסתלקה בו' בתשרי 5725 / 1964). להלן נמצאים כמה קטעים מתוך ההתוועדות שנערכה בשנת 5742. הם שופכים אור על סיפור חייה המדהים של הרבנית וכמו כן – מעבירים מסר חשוב לעשרת ימי התשובה ויום הכיפורים הקרוב.

 

"והדבר עלה בהשתדלותה של אמי מורתי"

… בשנים האחרונות ישנה אפשרות ללמוד את תורתו וספריו של אאמו"ר ("מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש") – לאחרי שנדפסו ספרים אלו. והלימוד בספרים אלו [באופן המתאים – ככל עניני התורה – שצריכים ללמדם "באימה וביראה ברתת ובזיע", ובאופן שהלימוד מביא לידי מעשה בפועל] – הוא בזכות של אמי מורתי (בעלת ה"יארצייט").

כאשר אאמו"ר נשלח לעיר גלותו – לא הי׳ ביכולתו להשיג דיו עבור כתיבת חידושי תורה. והדבר עלה בהשתדלותה של אמי מורתי – שהיתה יוצאת לשדה ואוספת מיני עשבים, ועשתה מהם חומר כעין דיו שרישומו ניכר על גבי הנייר, ו עי "ז הי׳ אאמו"ר יכול לכתוב את חידושיו בתורה.

חידושים אלו כתבם אאמו"ר על גבי גליונות הספרים שהיו ברשות ו(לאחרי שאמי מורתי הורשתה לבוא ולהיות עמו בעיר גלותו, שאז הביאה אליו ספרים אלו), וכן על מספר מצומצם של פיסות נייר שהיו ברשותו (כמדובר כמ"פ שמפני צמצום הנייר והדיו הוכרח אאמו"ר לכתוב את חידושיו בקיצור הכי נמרץ).

ולאחרי הסתלקות אאמו"ר שמרה אמי מורתי על ספרים וכתבים אלו, ולקחה אותם עמה, ועי"ז – הגיעו ספרים וכתבים אלו לכאן …

ומובן בפשטות גודל מסירת נפשה על ענין זה, עד לכדי סכנת נפשות ממש – כי אם היו מוצאים אצלה ספרים וכתבים אלו, היו יכולים להושיבה בבית האסורים ללא כל חקירה ודרישה – כנהוג כמדינה ההיא… ומבלי הבט על גודל הסכנה שבדבר – השתדלה בשמירת הכתבים והוצאתם מעבר לגבול המדינה, וכתוצאה מהשתדלותה הגיעו הכתבים לכאן (לאחרי זמן), ונדפסו באופן שכל אחד ואחד יכול ללמוד בספרים אלו.

 

"סוף כל סוף יצליחו לפעול"

ההוראה מכל האמור לעיל – "והחי יתן אל לבו": כאשר צריכים לפעול בענין מסויים (בהתאם להוראות התורה), ורואים שע"פ טבע הרי זה דבר בלתי אפשרי [ולא רק שנדמה לו כן, מפני היותו בעל "מרה שחורה" בטבעו, אלא רואים זאת במוחש ע"פ ההנהגה שהיתה בשנה שעברה, לפני שנתיים כו׳, ובדור שלפנ"ז כו׳] – אין להתפעל מזה כלל, אלא צריכים להמשיך ולעסוק בענין זה, עד שסוף כל סוף יצליחו לפעול ענין זה בתכלית השלמות.

וגם כאשר רואים שבמשך חמישים שנה, "יובל" שנים [שע׳׳פ תורה הרי זה נקרא בשם "עולם"], לא הצליחו לפעול ענין מסויים –

בדוגמת הענין האמור לעיל, שבמשך ריבוי שנים לא הצליחו לצאת מגבולות המדינה ההיא אלא יחידי סגולה בלבד, ורק ללא כתבים וכיוצא בזה,ואם כן, ע"פ טבע אין סיכויי בכלל שיתנו לצאת לאשה מבוגרת הנושאת עמה כתבים וכו׳ – למדים אנו מהנהגת בעלת ה"יארצייט" ["זה ספר תולדות אדם"] שאין להתפעל מכל הקשיים שבדבר כו׳.

ובפשטות: כאשר באים אליו עם בקשה שישתדל לפעול בענין מסויים שעל פי דרך הטבע לא נראים סיכויים להצליח בזה – יכול לחשוב שלא כדאי לעסוק בענין זה, כי חבל לעזוב באמצע התעסקותו בענין שיכול לפעול בנקל, או ע"י מעט השתדלות, ולעסוק בענין שעל פי טבע לא נראים סיכויים להצליח בזה (כי המעשה הוא העיקר) –

הנה על זה מסבירים לו שכל דבר הוא בהשגחה פרטית (כי יש בעל הבית לבירה זו), ומאחר שהגיעה אליו הידיעה שישנו דבר הדורש תיקון (או שלימות וכיו"ב), הרי זו הוראה שעליו לעסוק בתיקון הדבר, ואין זמן לעריכת חשבונות כו', כי לכל לראש עליו למלא את שליחותו של הקב"ה!

כאשר עוסק בפועל בענין זה – צריכים להיות דבריו באופן של מדידה והגבלה, כי מצד חושך הגלות זקוקים לדבר עם אנשים מסויימים כדי לפעול ענין זה, וכדי שדבריו יפעלו פעולתם אצל אותם אנשים, צריך לדבר באופן של מדידה והגבלה; אבל החיות שלו בענין זה (מצד נשמתו כו׳) היא באופן שלמעלה מכל חשבונות, מדידות והגבלות, בידעו שזוהי שליחותו של הקב"ה.

 

חלה, נידה והדלקת נרות

הרבי דיבר על כך שהשם "חנה" מייצג ראשי התיבות של שלוש המצוות של הנשים:

  • חלה – כשרות והנהגת הבית,
  • נידה – טהרת המשפחה,
  • והדלקת הנרות – המצווה שהיא גם מסמלת את היות האישה בחינת "נר להאיר".

כיום מוסדות חינוך רבים ברחבי העולם נושאים את שמה של הרבנית חנה. לכבודה של אמו הקים הרבי את קרן חנה, קרן המספקת הלוואות ארוכות טווח לנערות המבקשות להמשיך בלימודי קודש.

Leave a Comment

Related Posts