פרשת וירא: הסוד של הכנסת אורחים

התשובה – מתוך שיחתו של הרבי:

פרשתנו פותחת בסיפור התגלותו של הקב"ה לאברהם אבינו: "וירא ה' אליו". אך בהמשך הפרשה אנו רואים דבר מדהים: באמצע "קבלת פני השכינה" אברהם אבינו עוזב את הקב"ה כדי להזמין לביתו שלושה עוברי דרך, ועל כך לומדים בגמרא: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה" (במסכת שבת קכז, א).

וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. (בראשית יח א-ב)

אך לכאורה מתעוררת כאן שאלה: מהמשך הסיפור מתגלה כי שלושת האורחים לא היו אנשים אלא מלאכים. המלאכים אינם זקוקים למזון ומים. הם לא צריכים לנוח או לישון. כפי שמציין רש"י בפירושו (בראשית יח, ח), בביתו של אברהם המלאכים לא אכלו באמת אלא ורק "נראה כמו שאכלו".

ואם כן, האם אברהם באמת קיים בכך מצוות הכנסת אורחים? למעשה, הוא הציע מקום וכיבוד למישהו שלא היה זקוק לכך! ולמה דווקא מהדוגמא הזאת לומדים בגמרא על גודל מצוות הכנסת אורחים?

אומר הרבי: העיקרון במצות הכנסת אורחים אינו הגשת כיבודים או נתינת מקום לנוח. המרכיב העיקרי בהכנסת אורחים הוא עצם הבעת החסד ואהבת ישראל של המארח כלפי האורחים.

וענין זה מתבטא בשלימות בהתנהגותם של אברהם ושרה.

על-פי דברי הרבי (ראה ליקוטי שיחות, קרח כ"ה, עמוד 78).