ומרים ניצבה מרחוק לדעת מה יעשה למשה וכיצד תתקיים נבואתה "עתידה אמי שתלד בן שיגאל את ישראל". שמונים שנה מאוחר יותר, בלילה זה, אירע נס קריעת ים סוף.
כיום אנו מציינים את היום הזה כשביעי של פסח (ואחרון של פסח – בארץ ישראל), וזה היום שבו מאיר גילוי הארת המשיח.
הבעל שם טוב קבע, שבסיום של חג הפסח עורכים "סעודת משיח" – בה אוכלים מצה ושותים ארבע כוסות יין – כמו בליל הסדר. כך גילוי הארת המשיח שמאיר ביום זה מתבטא גם בגדרי העולם.
מאיחולי הרבי בחג האחרון של פסח:
– ויהי רצון שבעמדנו בסעודת משיח באחרון של פסח . . תבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש. ובפשטות – שההמשך דסעודת משיח בהתוועדות זו יהיה ביחד עם משיח צדקנו, ועאכו"כ ברכת המזון שבסיום הסעודה שתהיה על ידי דוד מלכא משיחא, כמו שאמרו רז"ל (בנוגע לסעודה דלעתיד לבוא) "לאחר שאוכלין ושותין נותנין . . כוס של ברכה לברך . . אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר:
"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" (תהלים קטז, ג)
"כסא דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק" (פסחים קיט, ב)
שנאמר: כוסי רויה (תהלים כג, ה), רויה בגימטריא הכי הוי" (יומא עו).
ולאחרי זה יהיה ההמשך וגמר ושלימות קיום המצוה דספירת העומר (לא באופן ד"זכר למקדש", אלא) "כתיקונה" (כיון שבינתיים "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה") – בביהמ"ק השלישי, שיבנה במהרה בימינו, תיכף ומיד ממש."
(משיחותיו של הרבי ביום אחרון של פסח (בסעודת משיח) ה'תנש"א).
