איחוד מ”ה וב”ן – המושג הקבלי בסוד פרשת השבוע ”חיי שרה”

  Thank you

מגלה הרבי:

– בלקוטי תורה בסופו (פ' ברכה) מבאר אדמו"ר הזקן, שנישואי יצחק ורבקה הם ענין הכי כללי בתורה ובכל סדר ההשתלשלות, המשקף את כללות עבודת האדם – יחוד מ"ה (יצחק) וב"ן (רבקה), היינו היחוד של הנשמה (מ"ה) והגוף (ב"ן) של כאו"א מישראל. עד – שלימות היחוד והנישואין בין ישראל (כנשמות בגופים) לקב"ה, ישראל וקוב"ה כולא חד, כפי שזה יהי' בגאולה האמיתית והשלימה (לאחר ההתחלה בזה, באירוסין, במתן תורה). משיחת ש"פ חיי שרה, ה'תשנ"ב

שם מ"ה

שם מ"ה (בגימטריה 45) הוא השם השלישי מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה. שם זה נוצר משם הוי"ה במילוי אלפי"ן, כפי שניתן לראות באיור: 👇

שם מ"ה ענינו ביטול מוחלט לקב"ה. בפרשתינו (חיי שרה) יצחק אבינו מסמל את הביטוי של שם מ"ה, כי שם זה שייך לעבודת הצדיקים, שממשיכים אור אלוקי בגלוי.

שם ב"ן

שם ב"ן (בגימטריה 52) הוא עוד אחד מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה, אך הוא נוצר משם הוי"ה במילוי ההי"ן והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם הוי"ה. שם זה נקרא בשם בהמה, ביחס לשם מ"ה הנקרא בשם אדם. 👇

אם יצחק מקביל לנשמה (ולקב"ה), רבקה מקבילה לגוף ולכנסת ישראל, ולשם 'ב"ן'.

ייחוד מ"ה וב"ן

מטרת הבריאה כולה, ותפקיד האדם בעולם, הם לגרום לאיחוד בין שתי דרגות אלו: איחוד מ"ה וב"ן, הקב"ה וכנסת ישראל, הגשמי והרוחני.

עד מתן תורה היתה גזרה שהקדושה לא תרד ל'התלבש' בעולם הגשמי, והעולם לא יכול היה להתרומם לאלוקות. במתן תורה התבטלה גזרה זו, אולם האיחוד בשלמותו יתבצע רק בגאולה האמיתית והשלמה.

על-פי שיחתו של הרבי לפרשת חיי שרה (כ"ה מר-חשון, מבה"ח כסלו, ה'תשנ"ב).
את הפרק היומי מתוך השיחה של הרבי לפרשת השבוע ניתן לשמוע בפודקאסט "דבר מלכות" על המסך הראשי של האפליקציה.