הרוח (והגשם) של שינוי: החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת אנו מתחילים לומר ”משיב הרוח ומוריד הגשם” בתפילת שמונה עשרה

by R24App
483 views

– פשטות הענין ד"משיב הרוח ומוריד הגשם" – קשור עם ברכתו של הקב"ה בענין הפרנסה, על דרך מה שכתוב "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה" (ראה טו, יח). שכן, ענין ה"גשם" אינו כמו "טל" הנמשך מלמעלה*, אלא קשור ותלוי בעבודת האדם, ובלשון הכתוב:

"כי לא המטיר . . על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה" (בראשית ב, ה),

ורק לאחרי:

ש"בא אדם וידע שהם [גשמים] צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים" (פרש"י על הפסוק).

כמו שכתוב:

"כאשר ירד הגשם . . הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל" (ישעיה, נה-י).

ונמצא, שאמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" בפעם השלישית, פועלת "חזקה" בהמשכת הברכה בנוגע לענין הפרנסה – "מזוני רויחי", ועל אף כמה וכמה שישנה המשכת הברכה בנוגע לבני וחיי, וכל עניינים אלו – כאופן ד"רויחי".

אמנם, ישנו גם פירוש פנימי בענין זה – בקשר לענין הגאולה: "משיב הרוח" – קאי על ענין ה"רוח" שהיתה קודם התחלת הבריאה, כמו שכתוב:

"ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (בראשית א, ב)

ואיתא במדרש:

"ורוח אלקים מרחפת – זה רוחו של מלך המשיח" (בראשית רבה, פרק ב, ד. פרק ח, א.).

שקדמה לעולם**.

וענין זה נמשך ומתגלה בפועל ובגשמיות – "מוריד הגשם", ירידה עד לענין של גשמיות. כלומר, לא רק "רוחו של מלך המשיח", אלא באופן ד"יעמוד מלך מבית דוד כו'" (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא), נשמה המלובשת בגוף גשמי, בעולם הזה הגשמי כפשוטו.

[וזהו גם תוכן הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" (ישעי' כו,יט) – נשמות בגופים דוקא, כשם שמשיח צדקנו יהיה נשמה בגוף דוקא. ולזה גופא מדייקים "שוכני עפר" (ולא "ישיני עולם" וכיוצא בזה), "עפר" דוקא, ענין הכי תחתון – על דרך שהתהוות האדם היא "עפר מן האדמה" (בראשית ב,ז), כמבואר בחסידות*** הטעם שנשתנה ירידת גוף האדם משאר כל הנבראים, שנברא "עפר מן האדמה", ורק אחר כך "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב,ז), שכן, על ידי זה נעשה שלימות הבירור בכל הדרגות, עד לתחתון שאין למטה ממנו].

ויש להוסיף, שמספר "גשם" (שמ"ג – 343) קשור גם עם היעוד:

"והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" (ישעיה ל, כו).

"שבע שבעיות כאור של שבעת הימים, הרי מ"ט (49) שבעיות (X7) העולים לשמ"ג (343), בגימטריא גש"ם****.

ונמצא, שבליל שמחת תורה נפעל ענין של "חזקה" בענין ד"משיב הרוח ומוריד הגשם", שתוכנו – גילוי "רוחו של מלך המשיח" בעולם הזה הגשמי, כנזכר לעיל.

מתוך שיחתו של הרבי בליל שמחת תורה 5746 (בלתי מוגה).

 

* ראה לקוטי תורה, פרשת האזינו עג, ב. עד,ב. ובכ"מ.

** פסחים נד, א.נדרים לט, ב.

*** לדוגמא: תורה אור, בראשית ג,ד ואילך. 

**** ראה ספר הערכים-חב"ד (כרך ג) ע' אור שבעת הימים (ע' תקה). וש"נ.

Leave a Comment

Related Posts