הגה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון כתב אלפי כתבי יד עם ניתוחים מעמיקים של מקורות התורה, הקבלה וההלכה. לבקשת בנו, הרבי, חלק מרשימותיו שנכתבו בשולי ספרי קודש נדירים שהיו זמינים לו בגלות, פורסמו בסדרת "ליקוטי לוי יצחק" בת חמישה כרכים.
לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק שניאורסון, אנו מפרסמים קטעים קצרים מרשימותיו.
שמיני עצרת ויוסף הצדיק
מרשימותיו של רבי לוי יצחק שניאורסון:
– והשלושה רגלים – פסח שבועות סוכות – [הם כנגד שלושה האבות – אברהם יצחק ויעקב וכנגד שלושה מידות] – חג"ת (חסד, גבורה, תפארת). ויוסף הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו, ועין ב"זהר" (פרשת ויגש דף ר"ח עמוד ב'): "בהתודע יוסף אל אחיו כו'" (בראית מה א): בגין כך ביום השמיני – עצרת תהיה לכם", עין שם. הרי שיוסף הוא בחינת שמיני עצרת… ושמיני עצרת הוא יום הכ"ב מראש השנה [שבו ממליכים את ה' למלך], ועל דרך זה ביוסף גופא חלומותיו נתקיימו לסוף כ"ב שנה כמאמר רז"ל…
… והוא בחינת שמיני עצרת – "יוֹמָא בָּתְרָאָה דְּחַג". שהוא בחינת יוסף יסוד. שאז הוא [הזמן של התהליך המבואר בספרי קבלה] – היחוד דיסוד במלכות . כמו שכתוב: "…ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו" (בראשית מה א) – בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה מִתְחַבֵּר בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל כו', בְּגִין כָּאן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם", כמו שכתוב בזהר חלק א דף ר"ח עמוד ב', עין שם…
כי יוסף שהיה "יפה תאר ויפה מראה" הוא על דרך מלך השמיני [מצאצאיו של עשו] – הדר [שהשם שלו רומז על הוד ויופי]. והיינו [רואים את רמז לקשר זה גם בשם של החג] – שמיני עצרת, שמיני דווקא על דרך מלך הח' – הדר.
מה שאין כן בז' ימי סוכות [כאשר] מקריבין ע' פרים לנגד ע' אמות ששרשם מז' מלכים הקודמים דתהו… ולהדר שבשמיני עצרת יש אישה [שהיא היחידה ששמה מוזכר בתורה וקוראים לה] מהיטבאל (בראשית לו לט). הוא היחוד שבשמיני עצרת…
על-פי ליקוטי לוי יצחק, חלק ב, עמ' קלה ועמ' תכו.
תהלים, פרק ל"ה
"ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל ה' החפץ שלום עבדו" (תהלים לה כז)
מרשימותיו של רבי לוי יצחק שניאורסון:
– אמר זה דוד שהיה מרכבה למדת המלכות, והיינו "צדקי" – כי צדק היא "מלכות אקדישא", והיא "צדקי" דדוד שהיה מרכבה אליה. וה"חפצים" ב"צדקי" דדוד הם התרין צדיקים יוסף צדיק עליון ובנימין צדיק תחתון, שהמלכות הנקראת "צדק" יתבא ביניהון, כמו שכתוב בזהר הקדוש (פרשת "ויצא" דקנ"ג ע"ב ע"ש).
- צדיק תחתון הוא העלאה מלמטה למעלה בחי׳ מ"ן, גבורות,
- וצדיק עליון הוא המשכה מלמעלה למטה בחינת חסדים.
זהו:
- "ירנו" – רינה הוא בחינת העלאה מלמטה למעלה כמו שיר הלוים דגבורות, והוא בבחינת צדיקים דצדיק תחתון שהוא העלאה מלמטה למעלה
- "וישמחו" – ששמחה בצפרא בחינת חסדים – כהנים והוא בבחינת צדיקים דצדיק עליון המשכה מלמעלה למטה…
מקור: "ליקוטי לוי יצחק", חלק ג', עמוד תכז.
לתמוך
כתבה זו יצאו לאור בזכות הפעילות של ישיבת תומכי תמימים בית שמש. אנחנו מאמינים בחשיבות של הפצת מעינות התורה. אם התכנים האלה מדברים אליך, ניתן לתמוך בפרויקט הזה – אפילו עם סכום סמלי. זה יקח כמה דקות בלבד – ואפשר להיות בטוח שזה יהיה שותפות חשובה בהפצת לימוד התורה. תודה רבה!
