חמישה-עשר באב: ”כתיבה וחתימה טובה!”

הרבי: "מחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה" (ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770).

בקשר לחמשה עשר במנחם אב נאמר בגמרא:

מכאן ואילך, המוסיף בלימודו, בלילות המתארכים באותה תקופה — יוסיף חיים, ושאינו מוסיף — יסיף (בבא בתרא קכא ע"ב, עם פירוש שטיינזלץ).

את עוצמת הכוח לאריכות ימים שישנו בלימוד התורה מבאר הרבי באחת משיחותיו.

– ובפשטות – שגם כשהגיע לגיל ק"כ (120) שנה, הרי, ע"י ההוספה בלימוד התורה ניתוסף אצלו אריכות ימים ושנים טובות – עד ק"פ (180) שנה. כשנות חייו של יצחק ,שזהו מספר השנים הראוי להאבות (ועל ידם – לכל בבני ישראל), כמ"ש ביעקב "מעט גו' ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי גו"' (קמ"ז שנה במקום ק"פ). ועל דרך זה באברהם ש"קיצר הקב"ה ה' שנים משנותיו" (קע"ה במקום ק"פ).

ויתירה מזה:

 "כימי העץ ימי עמי" (ישעיהו סה כב),

עד לחיים נצחיים דעולם התחי' – ללא הפסק בינתיים…

מתוך דברי הרבי בשבת ואתחנן ה'תש"נ.