”אין כל מקום לייאוש”

מתוך המכתב של הרבי:

– במענה על מכתבו, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו ובעיקר לאחרונה מפשיטת הרגל של אחת הפירמות וכו'.

והנה פשוט אשר אין כל מקום לייאוש חס ושלום ובפרט לאנשי דורנו זה אשר נשארנו כאודים מוצלים מאש על ידי הנסים של השם יתברך בגלוי ממש, שעל ידי זה נתחזקה בשכלו של כל אחד יותר וביותר האמת המוחלטת אשר ממנו (השם יתברך) לא יבצר כל דבר,

אלא שרצה בורא העולם שיעשו "כלים" בדרך הטבע, ואז שולח ברכתו והצלחתו גם למעלה מדרך הטבע, וכמה שכתוב:

"וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה" (דברים טו יח),

אשר על פי זה עצתי שישתדל בעניני מסחר או משרה דוקא באם תהיה בסוג כזה שיכול לנצל כשרונותיו או ידיעותיו בתחום, ויעשה זאת מתוך חוזק הבטחון בבורא,

וכיון שעל פי הנ"ל אין זה אלא "כלי" [בדרך הטבע לפרנסה] מובן שעליו להוסיף בענייני תורה ומצות, ויוסיף השם יתברך נותן התורה והמצוה בברכותיו במה שנצרך לו,

ו[כלול בהוספתו בתורה ומצוות] גם החלטתו להפריש יותר מעט ממַֽעֲשֵׂר מהרוחים שלו לצדקה, ומה טוב שיתן מיד סכום מסויים לצדקה על חשבון הרווחים שימציא לו השם יתברך בקרוב, והרי זה משמש הוכחה על בטחונו ב[בבורא] הזן ומפרנס לכל.

מקור: אגרות קודש חט"ז מכתב ה'תתה. עריכה והגשה ע"י מכון 'אור החסידות'.