מדוע דווקא על פרה אדומה נאמר ”חוקת התורה”?

by R24App
579 views

 

מדברי הרבי:

– הטעם לכך שנאמר "זאת חוקת התורה" על מצות פרה אדומה (אף על פי שהיא לכאורה רק מצוה אחת בתורה) – מבואר בחסידות, כיון שמצות פרה אדומה כלולה משני הענינים ד'רצוא' ו'שוב': שריפת הפרה (רצוא), ו-ונתן מים חיים אל כלי (שוב), שבשני ענינים אלו דרצוא ושוב מתחלקת כללות התורה: התשוקה והרצוא באהבה "כרשפי אש" דבני ישראל להתעלות ולהכלל באלקות; ההמשכה והשוב להמשיך אלקות למטה, ולעשות דירה לו יתברך בתחתונים.

 

הערב: 'רצוא ושוב' הן שתי תנועות יסודיות בעבודתם של המלאכים בעולמות העליונים  ושל הנשמות בעולם הזה. ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן הכלים, בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת אהבה ברשפי אש בתגבורת. ה'שוב' בכללו הוא העבודה שבאה אחרי ה'רצוא' ותפקידה להשיב אל הכלים בהמשכה מלמעלה למטה את ה'רצוא'. 

 

ממשיך הרבי:

– ויש לומר שרצוא ושוב הם ע"ד החילוק בין שבעה [מספר ימי השבוע, גדר הבריאה] ועשרה [מעל הבריאה]:

רצוא מורה על עבודת התשוקה והעלי' למעלה מן העולם, עד באופן דכלות הנפש למעלה מהגבלת הגוף – ע"ד הענין דעשרה, שמגיע לבלי גבול (שלמעלה מעולם).

שוב הוא העבודה מלמעלה למטה – להמשיך את האורות בכלים למטה, העבודה כנשמה בגוף דוקא, שלזה צריכים להמשיך ע"פ הכלים והגדרים דהגוף והבריאה – ע"ד הענין דשבעה (גדר הבריאה).

ושלימות העבודה היא בחיבור שניהם יחד: ביחד עם הרצוא וכלות הנפש צריכה להיות העבודה כנשמה בגוף, ובהרצוא צריכה להיות מורגשת הכוונה שצריכים להמשיך זאת למטה; ובהשוב גופא צריך להיות מורגש ש"על כרחך אתה חי" (אבות ספ"ד), כיון שבהיותו נשמה בגוף נמצא הוא ברצוא תמידי למעלה.

 

משיחות ש"פ חוקת, יו"ד תמוז ה'תנש"א.

Leave a Comment

Related Posts