ב' באייר: ”לכתחילה לפעול מלמעלה”

היום יום הולדתו של רבי שמואל שניאורסון – הרבי המהר”ש

by R24App
571 views

 

רבי שמואל שניאורסון (המכונה "האדמו"ר המהר"ש") הוא בנו של אדמו"ר הצמח צדק והנשיא הרביעי בשושלת נשיאי חב"ד.

רבים מכירים את הנתיב המיוחד שתבע הרבי מהר"ש בעבודת ה'. תוכנו מרוכז בפתגם המפורסם – "לכתחילה אריבער":

"העולם סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא". (מדברי הרבי מהר"ש). 

מכיון שהמעשה הוא העיקר, מדגיש הרבי שניתן להמשיך את הענין ד"לכתחילה אריבער" ב­מעשה בפועל בכל ענייני טוב וקדושה. ולאו דווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך אחרת, אלא מלכתחילה – לדלג על כל הקשיים והמכשולים.

הרבי מגלה עומק נפלא בגישה זו באחת משיחותיו: מסתבר שהסדר "מההתחלה – מלמעלה" זו לא רק גישה מומלצת, אלא – חלק מסדר הבריאה.

מדברי הרבי:

– על פי הכלל שהתחלת כל דבר היא בתורה (כפי שנאמר: "אסתכל באורייתא וברא עלמא"), יש לומר שגם הענין ד"לכתחילה אריבער" נרמז בהתחלת התורה, ובכל חלקי התורה — תורה שבכתב, תורה שבעל פה, שולחן ערוך וספר התניא (תורה שבכתב דתורת חסידות חב"ד): וכמו כן – בסיומם (כי "נעוץ סופן בתחלתן").

 

"ויהיה אור"

תחילת הבריאה (התוכן דהתחלת התורה) היא באופן שמ"לכתחילה אריבער". היינו שמלכתחילה נברא העולם באופן של "אריבער" – בתכלית השלימות, דנוסף על זה שעצם הבריאה מאין ליש (כתורת הבעש״ט) הוא בכח העצמות דוקא – שרק "הוא לבדו (עצמו"ה) בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש כוי" – כמו שכותב האדמו"ר הזקן (אגה״ק ס״כ). הנה גם מאמר הראשון ובריאה הראשונה בגדר הבריאה עצמה (לאחרי שכבר נברא גדר הזמן והמקום) – הוא:

"ויאמר אלקים יהי אור" (בראשית א ג).

שאור הוא תכלית השלמות דכל הבריאה כולה – "לכתחילה אריבער" (ראה גם לקו״ש חיי ע׳ 9 .ועוד).

ובפרט לפי תורת הרב המגיד הל הפסוק "ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור", שמאמר "יהי אור" הוא דרגא נעלית ביותר בענין האור, למעלה מדרגא "ויהי אור" – האור שנתהווה בפועל שנאמר אחר כך. ובפרט כל-פי מה שאמרו חז"ל, שאור שנברא בפועל ביום הראשון "היה אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו"

וכפירוש בחסידות שמה שכתוב "מסוף העולם" (ולא מתחילה) מורה על הראיה מסוף עלמא דאתכסייא עד סוף עלמא דאתגליא.

 

בראשית: ברכה – עוד לפני המציאות

ולהוסיף, שגם בהתחלת תורה שבכתב ממש (עוד לפני מאמר "יהי אור") – תיבת "בראשית״

  • מתחילה התיבה באות "ביית", ואמרו חז״ל שהוא ראשי תיבות ברכה — הייני שהתחלת התורה היא ,לכתחילה אריבער״, דאף שברכה שייך להיות לכאורה, דוקא לאחרי שיש דבר שבמציאות, ועל זה חל וממשיכים הברכה, מכל מקום, התחלת התורה היא, שמיד בתחילת הבריאה, קודם לכל דבר יש "ברכה" -"לכתחילה אריבער".
  • [וכמו כן "בראשית" זה] ב' ראשית [וכידוע בחסידות כל קפל לשון זה סימן גאולה, כפי שנאמר] – "כפליים לתושיה"…

 

רוחו של משיח

ולהוסיף, שמיד לאחרי "בראשיתי" (עוד לפני בריאת האור) כתיב:

"ורוח אלקים מרחפת על פני המים"

ואיתא במדרש (ביר פ״ב, ד):

זה רוחו של משיח… כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו, וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות".

שגם זה מורה על הענין ד"לכתחילה אריבער״:

  • התורה מתחילה מיד ע"ד משיח — תכלית השלימות של בריאת עולם הזה — סוף מעשה במחשבה תחלה.
  • ובזה גופא – "מרחפת על פני המים", אפילו מעל מים העליונים [אף שזה היה קודם ההבדלה בין מים עליונים ותחתונים, הרי מובן שגברו אז מים העליונים].

וכמו כן בסיום תורה שבכתב, שמסיים עם:

"לכל האתות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו. ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל…" (דברים לד יב).

 

שולחן ערוך:

התיבה הראשונה בשולחן ערוך" היא "יתגבר":

"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר". (שולחן ערוך אורח חיים א א)

והתחלת הגהות הרמ"א (שנקראעם "מפת הרמ"א" על ה"שולחן ערוך"), היא עם הפסוק:

שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז" ח)

ועל דרך זה הוא בהתחלת "מהדורא בתרא" ד"שולחן ערוך" של אדמו"ר הזקן (ס״ה).

 

ספר התניא

התחלתו היא עם מאמר חז"ל:

"משביעים אותו, תהי צדיק, ואל תהי רשע" (תניא חלק א).

ופירוש הצמח צדק ש"משביעים" הוא מלשון שובע – לא סתם אכילה כדי צרכו, אלא השלימות באכילה, שביעה. כמו בקרבן פסח שנאכל על השובע (נוסף על זה שפסח עצמו הוא ,"לכת­חילה אריבער", כנ״ל).

וכמו כן בסיום חלק ראשון שבתניא (לקוטי אמרים) — שמסיים עם המילים "יתברך ויתעלה". היינו שנוסף על "יתברך״ (ברכה אחת) גם "יתעלה" – "כפליים לתושיה", וכמדובר כמה פעמים שזה כולל לא דק ב׳ פעמים, אלא עד אין סוף…

מתוך השיחה במוצאי ב' אייר ה'תשמ"ט אחרי מעריב (מובא בהוס' לתורת מנחם התוועדויות ח"ד). גרסה מקוצרת.

Leave a Comment

Related Posts