בנבואת העתיד של ישעיהו הנביא מובא (כה, ח): "בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים". בשיחתו לרגל כ"ב שבט, מגלה הרבי רמז עמוק שנמצא בנבואה, וכך מובא בהערות לשיחה: "דמעה" בגימטריה קי"ט (119) – המספר "שחסר בו צירוף אחד משם "אלקים" שיש בו ק"כ (120) צירופים… אבל "דמעה" עם הכולל – ק"כ". וזהו החידוש של העתיד לבוא שאז יתגלה שם הוי" שלמעלה משם "אלקים". ועל זה נאמר: "ומחה הוי' דמעה (כ"א כל צירופי שם אלקים) מעל כל פנים". מהו ענין הצירופים הנזכרים כאן?
שאלה דומה פעם נשלחה לרבי והוא ענה עליה באחד ממכתביו:
– חשבון הצירופים הוא ע"פ המבואר בספר יצירה (פ"ד מי"ב. בקצת דפוסים מט"ז): שתי אבנים בונות שני בתים כו' חמשה אבנים בונות מאה ועשרים בתים. ופירוש משנה זו: אבנים – היינו אותיות, בתים – תיבות
(א). ב' אבנים בונות שני בתים – משתי אותיות אפשר לעשות ב' תיבות, אשר בכל אחת מהן נכנסות ב' אותיות אלו אבל בצירוף (בסדר) אחר. לדוגמא ב' אותיות א, ב, – בונות ב' תיבות: אב, בא. ועד"ז חמש אותיות (וכמו האותיות: א, ל, ה, י, ם) יש לצרפן במאה ועשרים אופנים, שונים אחד מחבירו בסדר האותיות וכנראה בחוש. מהם כ"ד צירופים מתחילים באות א', כ"ד – באות ל', כ"ד – באות ה', כ"ד – באות י', כ"ד – באות מ'. אלא שהצירוף העיקרי הוא: אלקים (ב).
והנה כל אות מכ"ב אותיות התורה הוא אור מיוחד (ותמונת האות מורה על ציור האור ההוא, עיין בסוף ש' היחוד והאמונה לרבינו הזקן עד"ז), ואמר קרא בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, היינו שהבריאה היתה ע"י שם אלקים (בהיות שם הוי' מלובש בתוכו). וחמש אותיות אשר בשם זה מורים על חמש בחי' אשר מהם מצטרף הוא. במילא מובן, אשר בהשתנות צירוף (סדר) אותיות שם זה, תשתנה ג"כ הפעולה הבאה ע"י השם. והכלל בזה ידוע (ש' היחוד והאמונה שם) אשר האות הקודמת בצירוף – היא הגוברת והיא העיקר בפעולה הבאה מצירוף זה… (אגרות קודש, כרך ב, מכתב קעז).
ועל פי זה יש לומר רמז מה שמשה רבינו חי ק"כ (120) שנה, שלימות החיים, כי היה אצלו בגלוי כל צירופי שם אלקים (ונקרא איש ובעה"ב דאלקים) ושם הו' כמו שכתוב "ונחנו מה" (שמות טז ז).
האזינו בשיחתו של הרבי לרגל כ"ב שבט (ה'תשנ"ב) – יום היאָרצייט של הרבנית חיה מושקא שניאורסון. רק השבוע – בפודקאסט "שיחה של הרבי" במסך הראשי של האפליקציה.
ראו יותר בספר "דבר מלכות" עם פיענוח המראי מקומות, חלק ב' (עמ' 251-303).
