מדברי הרבי המהר"ש:
– והנה עכשיו נק׳ המצות בשם זריעה כמו שכתוב: "זרעו לכם לצדקה" (הושע י יב), "זורע צדקות" (בלשון התפילה) וכמו שכתוב: "אור זרוע לצדיק" (תהלים צז יא), שהמצות נקראים בשם זריעה,
והנה ענין הזריעה הוא שזורעין גרעין בארץ הנה הגרעין אין בו לא טעם ולא ריח שזורעיו זרעוני גינה שאינם נאכלין, ואחר כך מצמיח מבחי׳ הגרעין אילן ותפוחים שיש בהם טעם ומתיקות,
ואפילו כשזורעין תבואה שצומח כמו דבר הנזרע אך על כל פנים מצמיח בתוספת וריבוי באין ערוך כו',
כך הנה התורה והמצוות נקראים בשם זריעה כי המצות הם בגשמיות, וכמו כן בחי׳ התורה היא מלובשת בדברים גשמיים,
ויש בחי׳ התורה כמו שהיא למעלה שזהו שהמלאכים ביקשו שינתן להם התורה שלא ביקשו התורה כמו שנתלבשה בגשמיות: "שנים אוחזין בטלית" – אלו מציאות או כמו ד' רשויות לשבת שהם גשמיות,
כי אם שביקשו שינתן להם התורה כמו שהיא למעלה שבחינת רשות היחיד הוא עולם האצילות כו׳, ואף על פי כן הנה על ידי מצות אלו הגשמייות ממשיכים כמו שהמצוה היא למעלה,
[למשל], שעל ידי שמניחין תפילין בגשמיות ממשיכין בחינת מה שהקב"ה מניח תפילין, …
ולכן נמשלו המצות שלמטה לבחינת זריעה: כמו שהגרעין שזורעין אותו אין בו טעם ולא ריח, כך המצוה שבגשמיות אין בה טעם שהיא גשמי׳ ואף על פי כן כמו שמהגרעין צומח האילן והפירות כך על ידי מצות אלו ממשיכים מלמעלה המצות כמו שהם למעלה שעל ידי תפילין גשמיות ממשיכים מלמעלה מה שהקב"ה מניח תפילין כו׳…
מקור: לקוטי תורה תורת שמואל – תרכ"ז, עמ' רפז – רפח.
