ט”ו — כ”א בניסן (חוץ לארץ: ט”ו — כ”ב בניסן)

חג הפסח, זמן חרותנו

by R24App
534 views

מתוך שיחתו של הרבי לילדים:

– חג הפסח שבו נמצאים אנו עתה נקרא (בנוסח התפילות והקידוש) "זמן חירותנו" (חירות שלנו), שבזה מודגש, שענין החירות קשור ושייך לכל אחד ואחד מישראל בכל הדורות, וכפי שאנו מוצאים בדברי חז"ל המובאים ב"הגדה":

"בכל דור ודור (ובכל יום ויום) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים".

וממשיך:

"לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה ממצרים אלא אף אותנו גאל עמהם שנאמר ואותנו הוציא משם גו'".

… והוספה מיוחדת בענין החירות בפסח – מצד ההכנה למתן תורה:

"בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" (שמות ג, יב ובפרש"י).

וכמו שכתוב בנוגע ללוחות הראשונות (שניתנו במתן תורה): חרות על הלוחות". ואמרו רז"ל: "אל תקרא חרות אלא "חירות".

כלומר: שהחירות שבפסח צריכה להיות הכנה לתוספת חירות ושלימות בלימוד התורה, שעל ידי שיפעל בעצמו שהתורה (ובפרט עשרת הדברות שכוללים כל התורה כולה) תהיה חקוקה בלבו (ועל ידי זה תהיה חקוקה עוד יותר בלב הוריו ומחנכיו) – הרי זה מוסיף חירות בפשטות בלימוד התורה, שכדי להתכונן ולקבל תורתו של הקב"ה – יש לו ראש שקט ובריא ושמח, וזה יפעל שהתורה תתקבל ותוקלט ותוחקק בו.

וכל זה צריך להיות דוקא מתוך שמחה וטוב לבב, כיון שמדובר בנוגע ליום טוב שנקרא "מועדים לשמחה", ובפרט חג הפסח "ראש לרגלים",שממנו נמשך ברגלים שלאחריו.

וזה מוסיף גם בענין החירות האמור, וכן בענין ד"חרות", ענין החקיקה (כנ"ל) – על כל השנה כולה, ,שהרי זה שחג הפסח – יציאת מצרים – הוא רק פעם אחת בשנה, אין זה ח"ו בגלל שבזמן שבין פסח לפסח אין חושבים אודות פסח (ולכן מנהגנו שאין אומרים "חסל סידור פסח") – שהרי אדרבה, בכל יום ישנו חיוב זכירת יציאת מצרים, כפי שמקיימים זאת באמירת קריאת שמע הן ביום והן בלילה…

מתוך שיחתו של הרבי בח"י ניסן, ה'תנש"א, לילדי "צבאות השם". בלתי מוגה.

Leave a Comment

Related Posts